OECD Multilingual Summaries

Development Co-operation Report 2012

Summary in Hebrew

דו"ח 2012 על שיתוף פעולה בתחום הפיתוח

תקציר בעברית

אתגרי הפיתוח בשנת 2012

למרות עלייה מתמדת בתמ"ג העולמי הכולל, קיימים עדיין פערים בין מדינות שונות ואזורים שונים ‑ ופערי שוויון ההולכים וגדלים ברחבי העולם. בעולם כיום:

• האוכלוסייה חצתה את קו שבעת המיליארד.
• מיליארד בני‑אדם מתקיימים על פחות משני דולר ליום, ורובם סובלים מתת‑תזונה.
• ל‑1.3 מיליארד בני‑אדם אין גישה לחשמל.
• למיליארד בני‑אדם חסרים מי‑שתייה נקיים.
• למעלה מ‑2.2 מיליון ילדים מתחת לגיל 14 מתים בגלל מים מזוהמים.
• אנחנו מנצלים פי 1.5 מן המשאבים הנחוצים באמת כדי לתמוך בפעילויותנו על גבי כדור הארץ.
• מדינות מתפתחות ניצבות מול הירידה הראשונה בסיוע רשמי לפיתוח (ODA), במונחים ריאליים, מאז 1997.

הדו"ח על שיתוף פעולה בתחום הפיתוח (DCR) של השנה בוחן את האתגרים הללו ואחרים ‑ ואת משמעותם מבחינת פיתוח בר קיימא ‑ דרך רעיונותיהן וניסיונן של דמויות מובילות הן בצד התיאורטי והן בצד המעשי של תחום הפיתוח.

לְקשר בין קיימות ופיתוח: שותפויות גלובליות ויוזמות לאומיות

אל מול קשיי המציאות העולמית הללו, אנחנו זקוקים לפתרונות שהם מעשיים, אפקטיביים וניתנים להעתקה. הדו"ח לשנת 2012 בוחן כיצד גורמי קהילת הפיתוח ‑ מדינות מתפתחות, מדינות עולות ומדינות OECD, ארגונים רב‑לאומיים, ארגוני החברה האזרחית (CSOs), והמגזר הפרטי ‑ עשו יד אחת במאמץ משותף להתמודד עם אתגרים סביבתיים ספציפיים ולעזור לנו להתקדם לעבר פיתוח בר קיימא. הוא מציג יוזמות ורעיונות המקפלים בתוכם לקחים ונקודות‑מבט רבי‑ערך:

• מתוך הכרה בתפקידה החיוני של אנרגיה כבסיס לצמיחה ולפיתוח, פועל האיחוד האירופי מאז 2002 לשיפור הגישה לאנרגיה באפריקה. הוא ממלא כיום תפקיד פעיל ביוזמת "אנרגיה בת‑קיימא לכל" של האומות המאוחדות (האו"ם), ומשקיע במסגרת זו מאמצים משותפים עם מדינות מתפתחות רבות במטרה למצוא פתרונות לאתגרי האנרגיה שלהן.
• המאבק נגד מזהמי אקלים קצרי טווח (SLCPS: short‑lived climate pollutants) מפחית את ההשפעה השלילית של שינוי האקלים תוך צמצום פגיעתו של זיהום האוויר בבריאות האדם, בחקלאות ובמערכות אקולוגיות. כחֲבֵרה מחויבת ב"קואליציה למען האקלים והאוויר הנקי", עוזרת שבדיה למדינות מתפתחות להגביר את מאמציהן נגד אותם מזהמי אקלים קצרי טווח.
• שבירת קללת המחצבים והמשאבים יכולה להביא לשיפור הביצועים הכלכליים ולצמצום העוני והסכסוכים כאחד. באמצעות הסדרי תאומוּת (twinning) עם מוסדות נורבגיים במסגרת התכנית "נפט למען פיתוח", פועלות גאנה וכמה מדינות אפריקניות אחרות להבטחת ניהול אחראי ‑ מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית ‑ של משאבי הנפט שלהן.

קיימות דוגמאות רבות נוספות למאמצים כאלה, הן בדו"ח הנוכחי והן ברחבי העולם: ארגונים רב‑לאומיים מתכננים ומיישמים פרויקטים המקדמים מקורות פרנסה בני‑קיימא; עסקים מניעים השפעה חברתית חיובית ויוצרים הזדמנויות חדשות לחדשנות וצמיחה באמצעות שותפויות גלובליות; ומדינות כמו סין וקניה ממחישות כי המושגים "ירוק" ו"צמיחה" יכולים וחייבים ללכת יד ביד.

תפקיד השת"פ בתחום הפיתוח במסגרת "העתיד שאנחנו רוצים"

בשנת 2012, מנהיגים מכל העולם ועמם אלפי משתתפים מקרב גופים ממשלתיים, המגזר הפרטי, ארגוני חברה אזרחית ואחרים התכנסו יחדיו בריו דה ז'ניירו לוועידת ריו +20 של האו"ם לפיתוח בר‑קיימא. הוועידה הולידה את "העתיד שאנחנו רוצים", החזון העולמי לפיתוח בר‑קיימא בגרסתו החדשה ביותר. כיצד יכול שיתוף פעולה בתחום הפיתוח לסייע במימוש העתיד הזה?

הדו"ח הנוכחי רואה בפעולות הבאות חשיבות מכרעת להתקדמותנו אל מעבר לוועידת ריו +20, בבואנו להבטיח שצמיחה ירוקה תניע פיתוח בת‑קיימא:

אימוץ מודל חדש לשיתוף פעולה בתחום הפיתוח

יעדי הפיתוח של המילניום (MDGs) הנחו את שיתוף הפעולה בתחום הפיתוח מאז 2000, כשהם מפנים את תשומת הלב הפוליטית למאבק ברעב, למאבק בתמותת ילדים, למתן חינוך לכל ולקידום קיימות סביבתית. במבט אל מעבר ליעדי הפיתוח של המילניום, קיימת הכרה, הן מצד נותני הסיוע לפיתוח בשיתוף פעולה והן מצד מקבליו, שהאתגרים בהמשך הדרך מחייבים מודל פעולה חדש. כדי להבטיח תמיכה אפקטיבית בצרכים ובעדיפויות של מדינות מתפתחות, על המודל החדש הזה:

• לשלב חשיבה במונחים של צמיחה ירוקה בכל תחומי שיתוף הפעולה לפיתוח: יש להרחיק בכך אל מעבר לשימת דגש על ניהול משאבי טבע בתיקי סיוע ולהבטיח שסיוע הניתן למטרת צמצום עוני יקדם מקורות פרנסה בטוחים ועמידים לשינוי האקלים, וכן להבטיח שתמיכה הניתנת לטובת פיתוח תשתיות ושימוש בקרקע תשפר את עמידותם של אלה בפני אקלים ואסונות.
• לשקף את ערכו של הון טבעי בתכניות הנתמכות מכספי סיוע: הדבר חשוב במיוחד בעת תעדוף השקעתם של כספים למימון פיתוח והקצאתם בין הון פיסי, טבעי או אנושי; יותר ויותר עדויות מלמדות כי השקעה בהון טבעי מניבה דיבידנדים חברתיים גדולים יותר מאשר השקעה בתשתית עתירת‑פחמן.
• להבטיח מעבר, בהקצאות משאבים לפיתוח, מן הגישה הסקטוריאלית הקיימת לגישה כוללת ברמת הממשל בכללותו: פירוש הדבר שעיקר המימון צריך לשמש למימון תכניות ארציות לפיתוח בר‑קיימא שיתמכו במדינות בבואן להתמודד עם עדיפויות של צמיחה ירוקה בצורה כוללנית יותר.

שימוש אפקטיבי בסיוע כזרז למימון פיתוח בר‑קיימא

על‑פי תחזיות הוועדה לסיוע לפיתוח (DAC: Development Assistance Committee) של ה‑OECD, ההוצאה על סיוע תישאר על אותה רמה ‑ אם לא תרד ‑ בעתיד המיידי. כיצד נוכל להשתמש במשאבים המוגבלים שלנו בצורה יותר אפקטיבית על מנת להבטיח תמורה נאותה לכסף?

• מדינות צריכות לעמוד בהתחייבויותיהן לתת 0.7% מן ההכנסה הלאומית הגולמית (GNI) לטובת סיוע רשמי לפיתוח. בה בעת, עליהן להבטיח שההתחייבויות שלהן ישימות, ולדאוג לשיפור האחריותיות והשקיפות של הסיוע.
• על הסיוע הרשמי לפיתוח להידרש לסוגיות רחבות יותר הקשורות לפיתוח בר‑קיימא (מביטחון תזונתי באפריקה ועד להשפעות השליליות של עיור המוני באסיה) ולהיות מופנה לקשת רחבה יותר של מדינות מתפתחות; הוא צריך בנוסף להקיף טווח שלם של מכשירי מימון (ממענקים ועד ערבויות נגד סיכונים).
• יש להשתמש בסיוע הרשמי לפיתוח כזרז לעידוד ההתפתחות של המגזר הפרטי ולהמרצת השקעות וזרמי סחר שיש בהם כדי לתרום ל"סילוק הסיכון" מפעילויות של פיתוח בר‑קיימא.
• מימון לפיתוח צריך לקדם את אימוצן של מדיניויות צמיחה ירוקה העושות שימוש בערוצים חדשניים. הדבר עשוי לכלול צעדים כגון קביעת מחיר על פחמן, דבר שיעודד חברות להפחית פליטות פחמן וייצר במקביל הכנסה ציבורית חדשה שתאפשר למדינות מתפתחות לתמוך במיזמי הפיתוח שלהן הקשורים לאקלים.

עם התקדמות קהילת הפיתוח לקראת הגדרת סדר היום שאחרי שנת 2015, עלינו לבחון מחדש ידע וניסיון רבי‑ערך שנצברו ולשלב רעיונות וגישות רלוונטיים ‑ כגון אלה המוצגים בדו"ח הנוכחי ‑ כדי לטפח חדשנות במחשבה, במוסדות, בהתנהגות ובטכנולוגיות שלנו.