OECD Multilingual Summaries

OECD Digital Economy Outlook 2015

Summary in Hebrew

תחזית OECD לשנת 2015 ‑ כלכלה דיגיטלית

תקציר בעברית

הכלכלה הדיגיטלית מחלחלת כיום לאינספור היבטים של הכלכלה העולמית ומשפיעה על מגזרים שונים דוגמת בנקאות, קמעונאות, אנרגיה, תחבורה, חינוך, פרסום, מדיה ובריאות. טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICTs) משנות את דרכי האינטראקציה החברתית שהיו מקובלות עד כה ואת אופן ניהול הקשרים האישיים. רשתות תקשורת נייחות וניידות ורשתות שידור מתכנסות, והתקנים וחפצים הופכים יותר ויותר מחוברים זה לזה ויוצרים את 'האינטרנט של הדברים' (Internet of Things).

כיצד יכולות מדינות OECD וכלכלות שותפות למקסם את הפוטנציאל הטמון בכלכלה הדיגיטלית כגורם מניע לחדשנות וצמיחה כוללת? מהן ההתפתחויות בכלכלה הדיגיטלית שקובעי המדיניות צריכים לשקול ואל אילו אתגרים מתפתחים עליהם לתת את הדעת?

טרם מומש הפוטנציאל המלא הטמון בכלכלה הדיגיטלית

נמשך הגידול בסחר העולמי במוצרי טכנולוגיות מידע ותקשורת בכלל ובשירותי טכנולוגיות מידע ותקשורת בפרט. הוצאות החברות העסקיות על מחקר ופיתוח והגידול שנרשם לאחרונה בפטנטים על טכנולוגיות מידע ותקשורת חושפים את תפקידו החשוב של מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת בחדשנות. השווקים שבהם הותקן פס רחב הולכים ומתרחבים. במקביל לעלייה הנרשמת במספר המינויים לפס רחב אלחוטי, שמספרם כבר מתקרב למיליארד מינויים באזור OECD, הולך ופוחת השימוש בטלפוניה הנייחת. פריסת סיבים אופטיים ורשתות סלולר של G4 משפרת את ביצועיהן של רשתות התקשורת ומוזילה את המחירים, ובמיוחד את מחירי השירותים הניידים.

• קיים פוטנציאל ניכר להרחבת הכיסוי ולשיפור איכות תשתיות הפס הרחב הנייחות והניידות. המתודולוגיה החדשה של OECD למדידת מהירויות פס רחב לשירותי תקשורת נייחים תקל על יכולתן של ממשלות לשמר את התקדמותן לקראת אינטרנט של דברים.
• לנוכח הביקושים ההולכים וגדלים שמוצגים לרשתות והטווח הגדול יותר שצריך להקצות לתקשורת הניידת, יהיה צורך לנצל את יכולתן של הרשתות הנייחות והניידות להשלים זו את זו. התשתיות הנייחות חשובות מאד לפריקה ולהחזרה של התנועה האלחוטית ועל מנת לאפשר שימוש טוב יותר בטווח הזמין. קובעי המדיניות בוחנים תכניות רישוי חדשניות שיגבירו את יעילות השימוש בטווח.
• בכל המגזרים קיים פוטנציאל עצום לאימוץ מוגבר ולשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובאינטרנט מצד חברות כדי להאיץ צמיחה וחדשנות. אף כי רוב החברות במדינות OECD משתמשות בחיבור פס רחב לאינטרנט ‑ 95% מכלל החברות המעסיקות יותר מ‑10 עובדים ב‑ 2014 ‑ הרי שרק מעטות משתמשות בתכנה לתכנון משאבי החברה (31%), בשירותי מחשוב בענן (22%) או מקבלות הזמנות אלקטרוניות (21%). קיימים עדיין הבדלים ניכרים בין מדינות ובין חברות קטנות וגדולות.
• הרגולציה הקיימת בשווקים המבוססים אינה בהכרח יודעת להתמודד עם מודלים עסקיים חדשים המבוססים על שיטות ייצור שיתופי, כגון פלטפורמות למימון המונים, ופלטפורמות חדשות של "כלכלה שיתופית". לפיכך נדרשות תגובות מדיניות מאוזנות שיאפשרו את החדשנות ובד בבד יגנו על האינטרס הציבורי.
• היקף הצטרפות הנוספת ניכר גם במקרה של האנשים הפרטיים. צרכנים מהווים חלק קטן מהמסחר האלקטרוני. 90% מהמסחר האלקטרוני הוא עסקאות בין עסקים. חרף שכיחותו הרבה, אינטנסיביות השימוש באינטרנט ממשיכה להשתנות, במיוחד במקרה של פעילויות המשויכות לרמת השכלה גבוהה כגון ממשל אלקטרוני, מסחר אלקטרוני ובנקאות מקוונת.

האצת צמיחה כלכלית וחברתית באמצעות סדרי יום דיגיטליים לאומיים

ממשלות במדינות OECD מודעות יותר ויותר לצורך לפתח את הכלכלה הדיגיטלית באופן אסטרטגי, כדי להגדיל את יתרונותיה ולמצוא מענה לאתגרים חשובים כגון הפחתת אבטלה ואי‑שוויון והוצאת אנשים ממעגל העוני. האסטרטגיות הדיגיטליות הלאומיות העדכניות נוגעות לסוגיות שונות, החל מיצירת עסקים וצמיחת הפרודוקטיביות ועד מנהל ציבורי, תעסוקה וחינוך, בריאות והזדקנות, סביבה ופיתוח. באופן כללי, הממשלות מודעות יותר ויותר לכך ש"יצירת מדיניות אינטרנט" תלויה בסט של קווי מדיניות קוהרנטיים, הנוגעים לכלל הממשלה:

• התשתית, עליה מבוססים מודלים עסקיים חדשים, מסחר אלקטרוני, ורשתות מדעיות וחברתיות שיתופיות חדשות, צריכה להיות באיכות גבוהה, נגישה לכל וזמינה במחירים תחרותיים.
• לנוכח האתגר שמספר שינויים חשובים, ובכללם התכנסות טכנית ושילוב מודלים עסקיים בקרב ספקי טלקומוניקציה ושחקני אינטרנט חדשים, מציבים על תחרות בכלכלה הדיגיטלית, ממשלות צריכות גם לעשות מאמצים להגן על התחרות, להפחית מכשולי כניסה ולחזק עקביות רגולטורית. איחוד שוקי התקשורת הניידת אינה צריכה לצמצם את החדשנות או את יכולתם של שחקנים אחרים להתחרות.
• חשוב מאד לעודד אימוץ גבוה יותר של הצטרפות , במיוחד של ממשלות ועסקים, ובכללם חברות קטנות ובינוניות (SMEs).
• יש להבטיח אמון באמינותן של רשתות מקוונות, שירותים ואפליקציות ובמידת האבטחה שלהם. המשתמשים צריכים להיות בטוחים שפרטיותם וזכויותיהם כצרכנים מוגנות. ארגון OECD קרא למנהיגים ולמקבלי החלטות לשלב אבטחה דיגיטלית וניהול סיכוני פרטיות במסגרות ניהול הסיכונים החברתיים והכלכליים היותר רחבות שלהן, במקום לטפל בסוגיות האלה כאתגרים טכניים ומשפטיים נפרדים. את האסטרטגיות לאבטחת אינטרנט יש להשלים עם אסטרטגיות לאומיות להגנה על הפרטיות, כדי לתת את הדעת לסוגיות של פרטיות בצורה מתואמת והוליסטית ולזהות את המגבלות שהחברה מוכנה לקבל כדי לשרת את האינטרסים הציבוריים הקולקטיביים.
• באמצעות חינוך, הדרכה והקניית מיומנויות חדשות בכל הנוגע לטכנולוגיות מידע ותקשורת, יש לצייד את האנשים במיומנויות הולמות שיאפשרו להם להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ולנהל סיכונים בפעילויות החברתיות והכלכליות המקוונות שלהם, מתוך כוונה לטפח יזמות, תעסוקה והכללה אלקטרונית.
• חשוב מאד לזהות את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות הטמונות במעבר לדיגיטל. ממשלות יצטרכו לסייע לעובדים לעבור לעבודות דיגיטליות מסוגים חדשים.

ממשל אינטרנט: מדיניות מועדפת בשנים הבאות

קהילת האינטרנט שוקדת על ניסוח הצעה לפיקוח מעבר משאבי האינטרנט הטכניים ממשלת ארצות הברית לידי קהילת בעלי העניין העולמיים הרבים. בספטמבר 2015, מתעתד ארגון האומות המאוחדות להשיק את סדר היום לפיתוח לאחר 2015, שיגדיר יעדי פיתוח אפשריים, אשר יכללו קרוב לוודאי גישה מוגברת לטכנולוגיות מידע ותקשורת ולאינטרנט מתוך מטרה ליצור כלכלה דיגיטלית גלובלית וכוללת. בדצמבר 2015, יגיע מועד חידוש המנדט של הפורום להסדרת אינטרנט בראשותם של בעלי עניין רבים (IGF).

בבסיסן של יוזמות אלה טמון הצורך הבסיסי לשמר את פתיחותו של האינטרנט. התפיסה של האינטרנט כפלטפורמה פתוחה, שבה עסקים, אזרחים וממשלות יכולים באופן מקרי לחדש ולפתח יישומים ושירותים, אפשרה חדשנויות רבות בכלכלה הדיגיטלית. ואולם, בשנים האחרונות, התעוררו דאגות שמא סוגיות כגון ניתוב טריטוריאלי, תוכן מקומי או דרישות אחסון נתונים, ניטרליות רשת, קבלה אוניברסלית של שמות דומיין רב לשוניים ויצירה של רשתות אלטרנטיביות עלולות להשפיע, במישרין או בעקיפין, על היתרונות הכלכליים והחברתיים שהופקו הודות לארכיטקטורה הפתוחה והמבוזרת של האינטרנט ולזרימת הנתונים החופשית מעבר לגבולות.

לצד סוגיות מפתח נוספות הנוגעות לקישוריות עולמית, אינטרנט של הדברים, יוזמות מצד הביקוש ודרכים לטפח יצירת מקומות עבודה ולפתח המיומנויות הנדרשות למיקסום יתרונותיה של הכלכלה הדיגיטלית, בפגישת שרי OECD הבאה שתתקיים ב‑2016, יידונו גם יתרונותיו של האינטרנט הפתוח, והסיכונים הטמונים בו.